לשאלות היהודים כתבים מוקדמים כרך א

הוצאה זו של כתבי מרקס המוקדמים, אשר כרך ראשון שלה מוגש בזאת לקורא העברי, אמורה לא רק להרחיב את היכרותו של הקורא העברי עם יצירתו של מרקס אלא גם להעמיק את הבנתו את החיים החברתיים-פוליטיים. הכתבים המוקדמים של מרקס – בהם "לביקורת פילוסופיית המשפט של הגל" ו"לשאלת היהודים", לצד חיבורים אחרים – כוללים את דיונו הרחב ביותר של מרקס על המדינה בכלל ועל המדינה המודרנית בפרט. בהקשר זה הוא מציג ומנתח מאפיינים שונים של הקפיטליזם המודרני, בראשם ההפרדה בין הספרה החברתית-כלכלית לספרה הפוליטית, כלומר הקרע המעוגן משפטית בין אי-שוויון, ניצול ורב-גוניות דתית בראשונה לבין שוויון זכויות אזרחי עקרוני, עד כדי ריבונות עם אשלייתית, בשנייה. ההפרדה בין דת ומדינה היא חלק מהפרדה זו בין הספרה החברתית-כלכלית, שהפכה לספרה של הפרטיות, למדינה – הספרה של הכלליות. הפרדה זו מהווה בשלמותה את האמנציפציה הפוליטית. זהו שחרור המדינה, מבחינה פורמלית, משלטונם של בעלי  השררה הכלכליים ומכבלי הדת. מרקס, היהודי המומר, אמנם לא הרעיף אהבת יתר על עמו המקורי, אבל הוא נאבק למען הענקת שוויון זכויות פוליטי מלא ליהודים; אף הם זכאים ליטול חלק באמנציפציה הפוליטית המוצאת ביטוי בדמוקרטיה הפוליטית המודרנית.האמנציפציה האנושית המלאה –  השחרור מכבלי הניצול ומיחסים חברתיים אחרים, בהם המדינה, אשר נדמים לבני אדם כעוצמות טבע שאין הם יכולים לחרוג מהן – מתגשמת על יסוד "ביטול העבודה". זהו חזון – יש יאמרו אוטופי, ואף מרקס עצמו התקשה להחזיק בו – של פעילות ייצור חדשה בעלת אופי אמנותי ושל יחסים אנושיים בלתי אינסטרומנטליים. חזון זה מוצא את ביטויו הראשוני בטקסט "קטעים מספרו של ג´יימס מיל  ´יסודות הכלכלה המדינית´" המובא בכרך זה. כמו כן, הקורא בספר יוכל להעמיק את היכרותו עם תורת המדינה של הגל, עם הדמוקרטיה המודרנית, עם הביורוקרטיה, "השכל הפוליטי" (המוגבל) ועוד.