מבוא לסוטו זן

דוגן זנג´י (1200-1253) נחשב לאב המייסד של זרם הסוטו זן ואחד מהוגי הדעות המשפיעים ביותר ביפן. יצירתו, מבוא לסוטו זן - שובגנזו זוימונקי, שפירושה תיעוד הדברים שנשמעו מ´אוצר עין הדהרמה האמיתי´, מתעדת את דבריו של דוגן לתלמידיו שנרשמו במאה השלוש עשרה בידי אג´ו, תלמידו המצטיין וממשיך דרכו.
שובוגנזו זוימונקי שימש לראשונה כמקור העיקרי להצגת משנתו הפילוסופית של המורה דוגן בשנת 1925, ומשם התפשט למערב. חשיפת כתביו של דוגן בפני קוראים שאינם נמנים עם חוגי הסוטו ביפן, חילצה אותם מחוגים בדלניים והביאה לשינוי בתפיסת דמותו של דוגן מדמות מופת, אגדית כמעט, השמורה לחוג נבחר בלבד, לדמות אנושית של אדם ומורה.
ביצירה נכללות שיחות קצרות, הערות עידוד, דברי הנחיה ואזהרות מפי המורה, הממחישות את רוח הסוטו זן. שאלות בתחום המטפיזיקה הבודהיסטית הקשורות בזמן ובחיים ומוות מתבררות בספר. נידונים בו נושאים הקשורים במהות התרגול במדיטציה ועולות תהיות של תלמידי דוגן בנוגע למה שנדרש מהם כדי להגיע להתעוררות:
האם התלמיד מוכשר דיו כדי להשיג התעוררות?
מה מקדם ומה מעכב התעוררות?
מה דינו של מי שחורג ועובר על העיקרים הבודהיסטיים?
האם חשוב להקפיד על דיאטה צמחונית או שאפשר להתיר אכילת בשר?
איזה מקום תופסים הטקסים והכתבים ומה חשיבותם?
האם אמביציה להישג רוחני מסייעת או מכשילה?
האם ההליכה בדרך הזן מקדשת את האמצעים?

דוגן תובע מתלמידיו למצות עד תום את הפוטנציאל שלהם באמצעות מדיטציה. שער הכניסה לבודהיזם שעיניו הוא מדיטצית הזאזן, מדיטציה עמוקה ושקטה בישיבה שבלעדיה הבודהיזם אינו מתקיים:
´רבים מהאנשים השיגו התעוררות רק בכוח הזאזן. חלק, שהיו נבערים כל כך עד שלא יכלו לענות אפילו לשאלה אחת, התעלו מעבר למלומדים שלמדו במשך שנים אך ורק בזכות דבקותם בעיקשת בזאזן. לכן, על התלמידים להתרכז בזאזן בלבד ולא להיות טרודים בעניינים אחרים. דרכם של הבודהות ואבות הזן היא זאזן בלבד´.