מחשבות על החברה הגלובלית

הגלובליזציה הביאה תרבויות ועמים במגע ראשון וקרוב יותר זה עם זה. אבל אינטימיות חדשה זו לא תרמה תמיד לידי הבנה טובה יותר. הליכת המערב שבי אחרי המזרח במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה התחלפה לפעמים בפחד ובסלידה, ואילו הקסם שהילכו על המזרח פלאי המדע והטכנולוגיה המערביים פינה מקומו לעיתים לתיעוב כלפי היהירות, החומרנות והמיליטריזם שלו. טרור גלובלי הוא קללת זמננו, בעוד שחרדה עזה מתלווה לתנועתם החוצה גבולות של מהגרים, אנשים המבקשים חיים טובים יותר. לכן יש צורך דחוף לעשות למען ציוויליזציה גלובלית באמת המבוססת על עקרונות של שלום, צדק, כבוד הדדי וסובלנות. מטרה זאת בדיוק ניסו להשיג המשתתפים בדו-שיח קלאסי זה.בהשראת המפגשים ההיסטוריים בין בודהיזם ואִסלאם לאורך דרך המשי, מחשבות על החברה הגלובלית מפגיש מוסלמי סוּפי מאיראן עם אחד מהמנהיגים הבודהיסטים-חילוניים המשפיעים ביותר בעולם, במטרה להתחקות על תחומי ההסכמה בין שתי המסורות. שזור לכל אורכו פילוסופיה ושירה סוּפיות והגות ומעשה בודהיסטיים, הספר מציע התבוננות מעמיקה בסכסוך, האובדן ואי-הצדק מזה, ובחיוניות השיח בין אמונות מזה. הוא מגלה את הלהט מלא החזון של שני מנהיגים, שחוו על בשרם את סבל המלחמה ושתרו מגיל צעיר אחרי חלופות לאלימות. מעל לכול, הוא מראה בצורה משכנעת שיש בידי האסלאם והבודהיזם לתרום רבות: לא רק זה לזה, אלא גם לעולם כולו.