מי את כפה אדומה
תקציר
סְלִיחָה רֶגַע, מָה שְׁמָהּ שֶׁל כִּפָּה אֲדֻמָּה?
כְּבָר יוֹתֵר מֵאֶלֶף שָׁנָה שֶׁכִּפָּה אֲדֻמָּה אִתָּנוּ. אֵין לָהּ עוֹקֵב אֶחָד בְּאִינְסְטַגְרָם, וּבְכָל זֹאת, הִיא הַיַּלְדָּה הַמְּפֻרְסֶמֶת בָּעוֹלָם. לַיְלָה אֶחָד, בְּדִיּוּק כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי לְהַקְרִיא אֶת סִפּוּרָהּ לִילָדַי הַקְּטַנִּים, הִפְצִיעַ שַׂגִּיא הַקָּטָן בִּשְׁאֵלָה:
"אַבָּא, אֵיךְ קוֹרְאִים לְכִפָּה אֲדֻמָּה?" בּוּם! לִּפְעָמִים כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ כְּדֵי לְהָאִיר אֶת הַמְּצִיאוּת הוּא שְׁאֵלָה תְּמִימָה שֶׁל יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה. אָז יָצָאתִי לְגַלּוֹת אֶת שְׁמָהּ הָאֲמִתִּי שֶׁל כִּפָּה אֲדֻמָּה ו...
מֵעֵבֶר לַסּוֹד עַל שְׁמָהּ, מַצִּיג הַסֵּפֶר "מִי אַתְּ, כִּפָּה אֲדֻמָּה?" מֶסֶר חִנּוּכִי בִּמְיֻחָד: כַּמָּה חָשׁוּב שְׁמוֹ שֶׁל אָדָם וְכַמָּה נָכוֹן לְכַנּוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ וְלֹא בְּשֵׁם חִבָּה אוֹ חָלִילָה בְּשֵׁם גְּנַאי. לֹא בַּבַּיִת, לֹא בַּגַּן וְלֹא בְּבֵית הַסֵּפֶר. פָּשׁוּט לִקְרֹא לַיֶּלֶד בִּשְׁמוֹ.
אבי בן זקרי הוא איש יחסי ציבור ודוברות יותר משני עשורים.
בשנים האחרונות הוא משמש דובר לסגן יו"ר הכנסת.
אבי מתגורר בעיר הדרומית דימונה, נשוי ואב לחמישה ילדים,
שאת כולם קיבל בהפתעה.
מחיר מומלץ: 68 ש"ח
דיגיטל 37 ש"ח
6 עמ' ראשונים:
"אַבָּא, מָה הַשֵּׁם הָאֲמִתִּי שֶׁל כִּפָּה אֲדֻמָּה?" שָׁאַל שַׂגִּיא אֶת אַבָּא.
"אוֹהוֹ", הֵשִׁיב אַבָּא, "זֹאת שְׁאֵלָה טוֹבָה שֶׁמֵאֲחוֹרֶיהָ סוֹד שָׁמוּר. אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לְגַלּוֹת אוֹתוֹ?"
שָׁנִי וְשַׂגִּיא הִנְהֲנוּ בְּחָזְקָה, זֶה הָיָה כֵּן בָּרוּר
וְחַד-מַשְׁמָעִי מִצִּדָּם.
"טוֹב", אָמַר אַבָּא, "שְׁבוּ, כִּי זֶה סִפּוּר רְצִינִי שֶׁלֹּא
הַרְבֵּה מַכִּירִים, וַהֲכִי חָשׁוּב, יֵשׁ לוֹ מֶסֶר מְאֹד,
אֲבָל מְאֹד, חָשׁוּב".
מִפְלַס הַסַּקְרָנוּת שֶׁל שָׁנִי וְשַׂגִּיא הִגִּיעַ לַשָּׁמַיִם, אַף פַּעַם לֹא גִּלּוּ לָהֶם אֶת שְׁמָהּ הָאֲמִתִּי שֶׁל הַיַּלְדָּה שֶׁכֻּנְתָה בְּפִי כֹּל "כִּפָּה אֲדֻמָּה".
"מִישֶׁהוּ בִּכְלָל יוֹדֵעַ מַדּוּעַ כִּנּוּ אוֹתָהּ כִּפָּה אֲדֻמָּה?" שָׁאַל אַבָּא.
"כִּי הִיא לָבשָׁה גְּלִימָה וְכוֹבַע אָדֹם", עָנְתָה שָׁנִי.
"נָכוֹן", הֵשִׁיב אַבָּא.
"מָה, הִיא הָיְתָה אוֹהֶדֶת הַפּוֹעֵל?"
שָׁאַל שַׂגִּיא בִּפְלִיאָה.
"יָכוֹל לִהְיוֹת, שַׂגִּיא, אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא שׁוֹפְטִים אָדָם לְפִי הַקְּבוּצָה שֶׁהוּא אוֹהֵד.
אַתֶּם יוֹדְעִים, יְלָדִים, כִּפָּה אֲדֻמָּה אֵינוֹ שְׁמָהּ הָאֲמִתִּי, זֶהוּ כִּנּוּי שֶׁנִּתַּן לָהּ בַּבַּיִת. אֲבָל לִפְנֵי שֶׁנַּגִּיעַ לִשְׁמָהּ הָאֲמִתִּי, אֲסַפֵּר לָכֶם שֶׁסָּבְתָא רַבְּתָא שֶׁלָּה עָבְרָה מִצָּרְפַת לְגֶרְמַנְיָה לִפְנֵי יוֹתֵר מִמָּאתַיִם שָׁנִים".
"וָאוּ", אָמְרָה שָׁנִי בְּהִתְלַהֲבוּת.
אַבָּא הִמְשִׁיךְ: "כִּפָּה אֲדֻמָּה הָיְתָה יַלְדָּה רְגִילָה. מַמָּשׁ כְּמוֹכֶם, הִיא אָהֲבָה אֶת סָבְתָא נוֹרָא. בִּמְיֻחָד אֶת הָרוֹשְׁטִי הַטָּעִים שֶׁהִיא הֵכִינָה".
"מָה זֶה רוֹשְׁטִי?" קָפַץ שַׂגִּיא.
"זֹאת לְבִיבָה גֶּרְמָנִית. מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ הַסְּפִינְג' שֶׁסָּבְתָא מְכִינָה", עָנָה אַבָּא.
