מכאן ומשם בקטן

כמעט לכל אחד מאיתנו יש זיכרונות נעימים ממאכלים מיוחדים שהביאו ההורים או הסבים מארצות מוצאם, שעולים על שולחננו בדרך כלל בחגים, או ממאכלים שנולדו דווקא בישראל הצעירה, אך הפכו עם הזמן לנוסטלגיים. חלקם נשכחו עם הזמן (רולדה, פודינג, תפוחי עץ אפויים), חלקם הפכו אפורים מדי בשביל המציאות הצבעונית של ימינו (גפילטע פיש, כבד קצוץ), ואחרים הפכו מיושנים או לא מספיק ייצוגיים על מנת לעלות על השולחן העכשווי בראש מורם.
בין אם מתוך געגועים לעולם הולך ונעלם ובין אם מתוך רצון לשמור על הגחלת, כבר שנים מחפשת ליאורה קרן כיצד להחיות את המאכלים המסורתיים והנוסטלגיים שהתיישנו.בכדי שהם יעמדו ברוח הזמן ובסטנדרטיים של אירוח נדרשו לכך נתיבים יצירתיים מאוד – לעיתים מצאה עבורם צורת הגשה חדשה ומקורית, לפעמים עדכנה את חומרי הגלם,בהתאם למצאי המושבח שיש לנו היום, ובעיקר נתנה להם את הזווית הקטנה שלה.