מסה על שכל האדם

הפילוסוף האנגלי ג´ון לוק (1704-1632) נמנה, לכל הדעות, עם אבותיו הרוחניים של העולם המודרני. לרעיונות שפיתח בכתביו הפוליטיים נודע תפקיד מכריע בעיצוב שיח הזכויות ומושג הסובלנות החקוקים בתשתית הסדר הליברלי. ואולם, למרות חשיבותם הכבירה של הרעיונות האלה, פסגת הגותו של ג´ון לוק היא ללא ספק החיבור הגדול מסה על שכל האדם, שראה אור ב-1689. בחיבור קאנוני זה, שנכתב בהשראת ההישגים המדעיים פורצי הדרך של התקופה, מתנער לוק הן מן המסורת הסכולסטית של ימי הביניים הן מן הרציונליזם האירופי של דקארט וממשיכי דרכו, ומציע כנגדם צורת חשיבה חדשה ומהפכנית, המבקשת לבסס את הידע האנושי על הניסיון לבדו: אמפיריציזם.כדי להעמיד את הרעיון האמפיריציסטי על מסד תיאורטי איתן, לוק נוטל על עצמו משימה כבירה: למפות באופן שיטתי ומקיף – שאין לו תקדים בספרות הפילוסופית – את כוחות השכל האנושי. התוצאה היא חיבור שאפתני להדהים ורחב יריעה, הדן בתפיסה החושית לסוגיה, במקורותיה, בדמיון, בתפיסת החלל והזמן, ביכולת ההפשטה וההַמשֹגה, בהיקשים לוגיים, בתפקידה של השפה ובתנאי הידיעה. בה בעת, לוק מצביע גם על גבולות ההכרה ומזהיר – בדומה לקאנט אחריו – כי חריגה מן הגבולות האלה עלולה להניב מסקנות חסרות שחר.מסה על שכל האדם מוגשת כאן לראשונה לציבור הקוראים הישראלי במהדורה מדעית מלאה ומוערת. הטקסט המקורי, שתורגם לעברית בהירה ונגישה בידי עפר קובר, והמבוא המקיף שחיבר דוד הד מציגים לפנינו את אחד ההישגים המונומנטליים בתולדות ההגות המערבית: יצירת מופת פילוסופית ששינתה את דרך התבוננותנו במציאות החיצונית והפנימית ושהניחה בכך את היסודות למודרניות.