מרתון מאה השנים

הלקח מהסיפור העתיק הוא מימרה מוכרת בסין: 'לעולם אל תשאל מה משקלן של קדֵרוֹת הקיסר'. כלומר: אל תיתן לאויב לדעת שאתה יריב שקול, עד שתהיה חזק מכדי שאפשר יהיה לבלום אותך

מה צריך לקרות לאדם כדי שיגיע למסקנה שעיסוקו ומפעל חייו, זה עשרות שנים, הוא שגיאה? כמה אומץ צריך בעל תפקיד בכיר כדי להודות שהוא ועמיתיו היו נתונים להונאה, וגרמו לראשי מדינתם להשתכנע ברצונה הטוב של מדינה רודנית עוינת, ולהפוך אותה, במו ידיהם, למעצמה המתקרבת למעמד המעצמה החזקה בעולם?

מייקל פילסברי הבין במאוחר – אבל מוקדם מאחרים – שכך קרה לו. לאורך עשרות שנים היה ממובילי תהליך ההתקרבות האמריקנית לסין. אך המידע שהצטבר אצלו מפי סוכנים ועריקים, ומעיון בלתי-אמצעי בחיבורים של בכירים סינים, הפכו אותו למודאג מאד. הוא הבין שהניצים הלאומנים בממשל הסיני, אינם זרם שולי כפי שהם מוצגים, אלא קובעי המדיניות; למעשה, סין רואה את היחסים הבינלאומיים בעדשות החכמה העתיקה שלה, מימי "עידן המדינות הלוחמות"; והיא גמרה אומר להתקדם בדרכי הסוואה והרדמת-היריב לקראת השתלטות על ההגמוניה הבינלאומית במלאת מאה שנים למהפכה הקומוניסטית. זהו מרתון מאה השנים.

* מהו עיקרון ה"שִי" שעל פי מכוונת ההנהגה הסינית את מהלכיה?

* כיצד תמרנה סין את ארה"ב לבנות אותה כמעצמה טכנולוגית וצבאית?

* האם הגנבה השיטתית של קניין רוחני היא רק שלב חולף בהתפתחות סין?

* איך ייראה עולם חד-מעצמתי בהנהגת סין, וכיצד יכולה ארה"ב למנוע זאת?

מייקל פּילסבּרי, יליד 1945, הוא מנהל המרכז לאסטרטגיה סינית במכון הדסון. שירת את כל ממשלי ארה"ב, מממשל ניקסון שכונן את היחסים עם סין עד ממשל אובמה שהכריז על "התפנית האסייתית", בתפקידי מחקר, ייעוץ ועבודת מטה. היה איש קהיליית המודיעין האמריקנית, משרד ההגנה והסנאט, שם ריכז ועדות שעסקו ביחסי ארה"ב-סין.