משהו

עַכְבָּר הִתְחִיל לַחְפֹּר. הוּא חָפַר וְחָפַר וְחָפַר.
אַרְנֶבֶת, קִפּוֹד, גִּירִית וְצָב הִצְטָרְפוּ אֵלָיו.
הֵם חִפְּשׂוּ מַשֶּׁהוּ. מַשֶּׁהוּ מַקְסִים, מַשֶּׁהוּ נוֹצֵץ, מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל!
וּמָה הֵם מָצְאוּ?

מַשֶּׁהוּ הוּא סִפּוּר קָטָן-גָּדוֹל, שֶׁמַּזְכִּיר לָנוּ כִּי אֶת הַדְּבָרִים הַיָּפִים בֶּאֱמֶת
לֹא צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ, צָרִיךְ רַק לְהַפְנוֹת אֲלֵיהֶם מַבָּט.