נדרים קטנים

שירתו של אלישע פורת היא תופעה ייחודית מובהקת בשירה הישראלית. יליד תרצ"ח, חבר קיבוץ עין החורש שבעמק חפר ובן למייסדיו, קיבוצניק וחקלאי, צמח אלישע בכן הארץ, מחובר כולו לטבע הפיזי והאנושי של הקיבוץ ושדותיו. אך אלישע פורת המשורר נולד מן המלחמה, מההלם של מלחמת יום הכיפורים, והוא כמעט במחצית ימיו. שיריו הראשונים, שראו אור בעיתונות בשלהי 1973 וראשית 1974, נושמים את ריח האבק השחור של רמת הגולן השרופה, והם מן הביטויים השיריים האותנטיים ביותר של אותם ימים.מנקודת-מוצא טראומתית זו צמחה והתפתחה כל שירתו, תוך מאמץ כן לתת ביטוי שירי אישי לחוויה המשותפת הקשה של מלחמות חוזרות ונישנות והיאחזות עיקשת במציאות ההווית והזיכרונית של החיים והנופלים, שעליהם כתב שירי קינה וזיכרון מן העזים והנוקבים שבשירה הישראלית. בלשון ריתמית, חושנית וציורית ועם זאת קונקרטית, חסכונית ומדויקת מתעמת פורת בשיריו עם נתוני חייו וגורלו, ויוצר שירה קיומית מרגשת, כואבת  ועם זאת אופטימית, שיש בה ביטוי סגנוני אישי ייחודי לחיים על קו הקץ. שיריו של אלישע פורת נדפסו בבמות השירה המרכזיות בארץ ובספרי שיריו התמציתיים, וזכו, במרוצת השנים, לקהל קוראים רחב ונאמן. ספר זה כולל את כל שיריו, מספריו ומעיזבונו, בתוספת מסה קצרה על שירתו.