נפש הקולנוע

נפש הקולנוע עוסק בניתוח יסודי ומעמיק של הקולנוע כראי לנפש האדם: היחס בין הקולנוע והאמנות, השירה, המוזיקה והיופי; כוחו הפרדוקסלי של הקולנוע במגע עם האמת מחד גיסא וביצירת כזב מאידך גיסא; הגיבור הקולנועי; כריזמת הפרסונה של השחקן; הטוטלייות של הקולנוע וסכנותיו; ההיבט המוסרי של הקולנוע; הקולנוע כמרחב מעבר בין דמיון למציאות; הקולנוע כמטפורה והמבט הפוסטמודרני.  הספר בוחן ארבעה מוטיבים מרכזיים אשר פועלים בנפש האדם ובחברה: הנשי והגברי, הרוע, גיבורי-על, הקורבן הגואל. כל מוטיב מתגלה במפורט בעיצובו הייחודי בעולם הקולנוע. כמו בספרי העיון הקודמים שלה, שבהם נפרש המבט היונגיאני, נצר מתייחסת להיבטים הארכיטיפים והמיתולוגים של תהליכי הנפש; היא מראה לנו כיצד היבטים אלה מתגלמים בפועל בקולנוע אשר הפך להיות תחליף למיתוס ולאגדות, ובמידה רבה אף של הספרות. פעולתם של הלא-מודע הקולקטיבי והלא-מודע התרבותי כאחד מעמיקים את הבנתנו וחווייתנו את הקולנוע.