סבלנותו של הילל הזקן

הִלֵּל הַזָּקֵן הָיָה יָדוּעַ בְּסַבְלָנוּתוֹ הָרַבָּה וּבִרְצוֹנוֹ לַעֲנוֹת עַל כָּל שְׁאֵלָה שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ.יוֹם אֶחָד, זְמַן קָצָר לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, רָצָה אָדָם אֶחָד לִבְדּוֹק אִם יַצְלִיחַ לְהַרְגִּיז אֶת הִלֵּל. שׁוּב וָשׁוּב הוּא הוֹפִיעַ בְּבֵיתוֹ שֶׁל הִלֵּל וְהִטְרִיד אוֹתוֹ בִּשְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת, כְּמוֹ, לְמָשָׁל, מַדּוּעַ נִרְאִים רָאשֵׁיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי בָּבֶל כְּבֵיצָה.הַאִם הִצְלִיחַ הָאִישׁ לְהוֹצִיא אֶת הִלֵּל מִשַּׁלְוָתוֹ וְלִגְרוֹם לְכָךְ שֶׁסַּבְלָנוּתוֹ תִּפְקַע?דְּבוֹרָה עוֹמֶר חִבְּרָה סְפָרִים רַבִּים וַאֲהוּבִים עַל דּוֹרוֹת שֶׁל קוֹרְאִים, בֵּינֵיהֶם ´דַּפֵּי תָּמָר´, ´הַבְּכוֹר לְבֵית אָבִ"י´, ´לְאָן נֶעֱלַם קַפִּיטַן קוּק´ וְעוֹד רַבִּים אֲחֵרִים.