דף הבית > סיפורים פטרבורגיים
סיפורים פטרבורגיים
תקציר
רבים רואים בניקולאי ואסילייביץ` גוגול את גדול כותבי הפרוזה הרוסית בכל הזמנים (``כולנו יצאנו מבין קפלי האדרת של גוגול``, אומרים שאמר דוסטוייבסקי: ונאבוקוב קרא לו ``גדול האמנים שהוציאה רוסיה מקירבה עד היום``).
ספר זה, `סיפורים פטרבורגיים`, מביא את כל הסיפורים הפטרבורגיים של גוגול, שנכתבו במשך שבע שנים, בשנות השלושים של המאה הקודמת. ``האדרת`` ו``האף`` הכלולים בו (יחד עם ``רשימותיו של מטורף``, ``שדירות נייבסקי`` ו``הדיוקן``) הם לא רק פיסגת יצירתו של גוגול, אלא הם גם מיצירות הספרות החשובות שנכתבו אי פעם. (משפטים בנוסח ```האדרת` הוא אחד מן הסיפורים הגדולים שנכתבו מעולם`` כבר הפכו לקלישאה בביקורת העולמית.) הגרוטסקה הגוגולית, תערובת של אימה, צחוק ואבסורד, חוגגת כאן במלוא פראותה.
פטרבורג התעתועית הפרטית שלו, שבה כל הקצוות פרומים, מוקמת כאן על הנייר, מתמסמסת שוב ושוב, ומיד מטלאת בטלאי, ובמיוחד כשאין לטלאי במה להיאחז, כשכבר קשה לדלות משם איזה דבר שלא השתבשה צורתו, שהרי בלילה - השד עצמו מדליק את הפנסים רק כדי להאיר הכל באור האשליה. פטרבורג זו, יותר משהיא עיר ריאלית היא עולם מנופץ להמון רסיסים, שעורבבו ``בלי תבונה``. כל המישמועים שמספקים אנשיה, ושמספק המספר, וגם אלה שהוסיפו מבקרים וקוראים במשך 150 שנה, אינם אלה נפילה בפחים של ``כאילו`` ושל ``אחיזת עיניים``.
``0000`` חתם פעם גוגול בפסודונים, ואכן מעבר למשחק המסיכות ניבטים חורים, שבהם ``הצללים של עולמות אחרים עוברים כמו צללים של אוניות דמומות חסרות שם`` (הניסוח של נאבוקוב).
בקפיצה גדולה מגשר גוגול בין הסיפור הרומאנטי נוסח הופמן לבין קאפקא והפוסט-מודרניזם. מבין קפלי האדרת שלו יצא לא רק דוסטוייבסקי, אלא גם חלק ניכר מן הפרוזה המודרנית - קאפקא, נאבוקוב, מארקס, סאראמאגו, לנדולפי ורבים אחרים.
תרגומה העדכני של נילי מירסקי הוא חגיגה מיוחדת בפני עצמה.
ספר זה, `סיפורים פטרבורגיים`, מביא את כל הסיפורים הפטרבורגיים של גוגול, שנכתבו במשך שבע שנים, בשנות השלושים של המאה הקודמת. ``האדרת`` ו``האף`` הכלולים בו (יחד עם ``רשימותיו של מטורף``, ``שדירות נייבסקי`` ו``הדיוקן``) הם לא רק פיסגת יצירתו של גוגול, אלא הם גם מיצירות הספרות החשובות שנכתבו אי פעם. (משפטים בנוסח ```האדרת` הוא אחד מן הסיפורים הגדולים שנכתבו מעולם`` כבר הפכו לקלישאה בביקורת העולמית.) הגרוטסקה הגוגולית, תערובת של אימה, צחוק ואבסורד, חוגגת כאן במלוא פראותה.
פטרבורג התעתועית הפרטית שלו, שבה כל הקצוות פרומים, מוקמת כאן על הנייר, מתמסמסת שוב ושוב, ומיד מטלאת בטלאי, ובמיוחד כשאין לטלאי במה להיאחז, כשכבר קשה לדלות משם איזה דבר שלא השתבשה צורתו, שהרי בלילה - השד עצמו מדליק את הפנסים רק כדי להאיר הכל באור האשליה. פטרבורג זו, יותר משהיא עיר ריאלית היא עולם מנופץ להמון רסיסים, שעורבבו ``בלי תבונה``. כל המישמועים שמספקים אנשיה, ושמספק המספר, וגם אלה שהוסיפו מבקרים וקוראים במשך 150 שנה, אינם אלה נפילה בפחים של ``כאילו`` ושל ``אחיזת עיניים``.
``0000`` חתם פעם גוגול בפסודונים, ואכן מעבר למשחק המסיכות ניבטים חורים, שבהם ``הצללים של עולמות אחרים עוברים כמו צללים של אוניות דמומות חסרות שם`` (הניסוח של נאבוקוב).
בקפיצה גדולה מגשר גוגול בין הסיפור הרומאנטי נוסח הופמן לבין קאפקא והפוסט-מודרניזם. מבין קפלי האדרת שלו יצא לא רק דוסטוייבסקי, אלא גם חלק ניכר מן הפרוזה המודרנית - קאפקא, נאבוקוב, מארקס, סאראמאגו, לנדולפי ורבים אחרים.
תרגומה העדכני של נילי מירסקי הוא חגיגה מיוחדת בפני עצמה.
0 ביקורות
