על ים ועל חול

אל החול

חל מפנה ביחסים ביני ובין החול.
מה שהיה אזון עדין, כמו בשעונים מתואמים, שבש.
החול פורץ, אמנם ברוך, אבל פורץ את מערכת בצורי
נצבר על נתיבי, חוסם
מעברים חיוניים. הקרוניות שכל ימי נשאו תמונות
מן העולם החיצוני אל מאגרי נפשי
נחסמות בחול ואין בי כוח עוד
לדחוף אותן אל יעדן אולי
גם סקרנות לבדוק את תכולתן.

אין לי טענות. רק בקשות בעצם
בקשה אחת אליך, חול:
זכור לי חסד ילדותי, אהב אותי
כפי שאהבתיך בהיותי
ילד רך בחמוקיך.