פנטזיה בסונאר גבוה

כבדת דרך סוגה במהמורות, משובשת בנתיבים, המציגים בפני המעז לחוותם צירופי הגאים, העשויים להציף מחשבות והרהורים. מסלול המניף לכדי רוחב "מניפת הים", את התובנה שנחבאת ביינות המילים, עדי תבונה. אריחי הנפש נחבטים כאן לאורו החיוור של מצע החיים, שאמנם מנפק חמלה, אך במשורה.
אלה יזכו את הקורא בצוהר להתבוננות בקימורי הרגש, המתעתע באיזון העדין שבין הכמיהה לחופש הבחירה, לבין דלות היכולת להגשימה.