קוצים של סברס

יונתן הוא נער ישראלי טיפוסי שנולד באמצע שנות החמישים, סמוך להקמת המדינה. הוא גדל באושר בעיירת עולים דרומית ואת ימי החופש הגדול וחופשת הפסח העביר מדי שנה במושב עובדים, אצל סבא וסבתא, אנשי העלייה השלישית. התבגרותו – בבית, בבית הספר, בחוג החברים ובתנועת הנוער – משקפת את ההוויה הישראלית של סוף שנות השישים, שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, על רקע מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה, שנטל בה חלק כלוחם.

האירועים מטביעים בו את חותמם, כמו ברבים מבני גילו שהלכו באותו נתיב של התבגרות במדינה הצעירה. השירות הקרבי מאתגר את גבול היכולת והסבל ומפגיש את הלוחמים עם ריח הדם ועם המחיר הנורא שגובה המלחמה. הספר מביא את אירועי התקופה המרכזיים לצד אירועים שהיו יכולים להתרחש, ומשקף את המחיר הרגשי והנפשי שתהליכי ההתבגרות המורכבים האלה גבו ועדיין גובים מהנערים ומהלוחמים שחלקו את מוראות המלחמה. אין זה מסמך דוקומנטרי או תיעוד היסטורי, אך הוא מציג נאמנה את רוח הדברים בשנים הללו ואת העובדות ההיסטוריות הבסיסיות.

דגן שדה, נשוי ואב לשלושה ובוגר לימודי עיצוב תעשייתי ב-HIT ותואר שני ב-Pratt Institute, ניו יורק, נולד בשנת 1956 בקיבוץ צובה להורים ילידי הארץ. מהקיבוץ עברו הוריו לקריית גת, כור ההיתוך של החברה הישראלית המתגבשת, בה העביר דגן את ילדותו ונעוריו. את השירות הצבאי עשה בצנחנים, השתחרר ב-1978 כמ"מ והמשיך לשרת במילואים עד שנת 2003 במגוון תפקידים, כולל אירועי מלחמת לבנון הראשונה ותקופות מילואים ארוכות בשלוש השנים שאחריה, בקו העימות בשטח לבנון. במקביל, פיתח דגן קריירה ניהולית בארץ ובחו"ל בתחומי הפלסטיקה וההייטק.