קטעים מתוך חומר החיים

"הנה אני, איש בין אנשים. לפעמים החיים גדולים עלי, אבל אני חי אותם כי אני מוכרח, כמו כולם. זה העיקר: פעם הייתי ילד, היום אני אבא. חיי חולפים, אני חי אותם ומתבונן בהם. אני כותב, כי זו הדרך, שבה אני מנסה להיאחז בהם, עד כמה שאפשר, שלא יילכו לאיבוד." עשרים ותשעה הקטעים שבספר הזה, שכל אחד מהם הוא טקסט שלם ובשל, העומד בזכות עצמו, נלקחו מתוך יצירה ספרותית יחידה במינה. "חומר החיים", ספרו הגדול, הלא גמור, של יצחק לבני, החל להכתב לפני שנים רבות וחומק מנסיונות לסיווג או הגדרה מדויקת: רומן ריאליסטי (פחות או יותר), המנוסח בסגנון "כתיבת חיים", כקטעי אוטוביוגרפיה בלתי מהימנה, מומצאת בחלקה הגדול, או אולי, כשרשרת פוסטים-בהמשכים בבלוג אישי, שמעולם לא הועלה לרשת.בשפה מדוייקת, עניינית ולא מסולסלת, אך עם זאת עשירה, רבת רבדים, חושנית ואינטליגנטית להפליא, מציל לבני את חומרי החיים משיני מפלצת ההתפוגגות המתמדת, הבולעת יום אחר יום, ללא הרף ולנצח, את רגעינו, חיינו, שאין ולא היה להם תחליף. עולם החולין, לובש אצלו חגיגיות וקסם, נספג בתחושת הפלא החרישי של הרגע החולף. החיים בתנועותיהם הזעירות, הפתעותיהם הקטנות, כיעורם המצמרר ויפעתם היומיומית, שוברת הלב, הופכים כבמגע אלכימאי לספרות משוככלת, רבת עוצמה ויופי.חלק מהקטעים פורסמו בעבר, במדורי הספרות של "מעריב" ו"ידיעות אחרונות" ובכתב העת "סימן קריאה" והתקבלו בהערכה ובעניין.