קידמה ונפתוליה

תרומותיהם הענפות של אנשי הרוח והאינטלקטואלים היהודים האירופים במאה הי"ט ובמאה הכ´ לתרבות המודרנית קוסמות לבני זמננו. במבחר החיבורים שלפנינו מבקש פול מנדס-פלור לחדור אל מעבר לקסם האופף אישים יהודים מודרניים אלו. בפרק הפותח את הספר מנתח המחבר את הנסיבות ההיסטוריות והחברתיות שבהן נולד סוג ההוגה המכונה "אינטלקטואל". מתלבנת כאן השאלה מדוע כה הרבה יהודים בולטים בקרב האינטלקטואלים הניצבים בחזיתות התרבות המודרנית. המחבר מקדיש דיונים מאירי עיניים לאנשי רוח ואינטלקטואלים יהודים, אשר תרמו לתחומים שונים: ארנסט בלוך וולטר בנימין להגות המרכסיסטית; פרנץ רוזנצווייג לחידושה הרוחני והדתי של היהדות; אחד העם וביאליק לתרבות העברית; אבות חכמת ישראל לגישה היסטורית הנוטה להפוך את מסורת ישראל למורשת תרבותית ועוד. מנקודת מבט זו מתמודד מנדס-פלור עם תהייתו של גרשם שלום: האם גישתה ההיסטורית-תרבותית של חכמת ישראל לעבר היהודי איננה אלא מעין "עריכת לוויה נאותה" ליהדות? במענה לשאלה זו הוא משרטט את דיוקנאותיהם של כמה מהחוקרים הגדולים של היהדות בזמננו: אלכסנדר אלטמן, נחום גלאצר, ליאו שטראוס וגרשם שלום עצמו. מקום מרכזי כאן יוחד לעיונים בהגותו של מרטין בובר – הפילוסוף של הדיאלוג – בובר איש הרוח העומד בשער שנטל חלק פעיל במפעל התחייה של העם היהודי ומבחינה מסוימת גם התבונן בו מבחוץ.



פול מנדס-פלור משמש פרופסור למחשבה יהודית בעת החדשה באוניברסיטת שיקאגו. הוא פרופסור אמריטוס למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. כתב ספרים רבים בנושא הגות יהודית בעת החדשה והיסטוריה אינטלקטואלית.