קליפות של בצל

"כשסבתי וסבי מתו לא הצטערתי על מותם, משום שבקושי הכרתי אותם. דומה שהזיכרון אודותיהם היטשטש לגמרי." מתוודה גיבור קליפות של בצל, המחבר אלדד גיל, שמתחקה בספר זה אחר השושלת המשפחתית העניפה של הרב משה סופר, הנודע בכינוי ´החתם סופר ´ אליה הוא משתייך.ברומן מסעיר זה יוצא המחבר למסע אחורה בזמן, כרואה ואינו נראה, בחסות הדמדומים והדמיון, על מנת להכיר מקרוב את ענפיו המסתעפים של אילן היוחסין הסבוך של משפחתו. ביניהם להכיר את  נתן ושרה פוגל, הוריה של סבתו גיזלה. הוא נשאב פנימה אל תקופה אחרת, שנת 1903 , לסיפור חייה המסעיר של סבתו, השתלשלות האירועים שחוותה - בתחילה כנערה בעיירה מַרַמוּרֶש סִייגֶט, ממנה ברחה לאחר קללה נוראה של רב העיירה את אביה, מסעה המטלטל מעיר השדה לעבר ווינה על חייה התוססים, נישואיה, גירושיה, לידות, התאלמנות, ימי מלחמת העולם השנייה, אותה היא שרדה, בניגוד לחלקים ניכרים ממשפחתה שנלקחו ממרמורש סיגט , עם גירוש יהודי הונגריה למשרפות של אושוויץ, ועד לחיים בארץ ישראל, עם בעלה השני עזרא. שנים ספורות קודם למותה בשנת 1959,  באחד מימי הקיץ החמים, בעוד יושבת במרפסת ביתה כשבעלה נח במיטתו, מזדמן לחצרה זר בשם מרק נוימן, ומבקש כוס מים. מתברר כי מרק גם הוא בן העיירה מרמורש סיגט ובמהרה נהפך הזר למוכר. כשהם ישובים זה מול זה על מרפסת ביתה משמש מרק לגיזלה אוזן קשבת והיא משילה את זיכרונותיה, מקלפת אותם קליפה אחר קליפה, דומעת ומדמיעה את עיניה, את עינו ואת עיני הקוראים גם יחד.אלדד גיל, יליד 1948, הוא חבר קיבוץ גבעת חיים מאוחד. מחבר הרומנים: ´הצד שלו הצד שלה, 2014, הוצאת מטר, ´לילה אחרון´ 2016, הוצאת מטר. קליפות של בצל הוא ספרו השלישי.