קפה ועוגה

קפה ועוגה מספר את סיפורה של אישה צעירה המחפשת את מקומה בעולם תובעני מבלבל. פריטים יומיומיים פשוטים כמו סבון מוצק, חולצת לייקרה, קערת מרק, נטענים דרך מבטה של המחברת במשמעות מיוחדת ונותנים ביטוי לתהיות קיומיות, לפחד ולספק. העיסוק בדברים הקטנים שבשולי ההתרחשויות הגדולות מאפשר לענבר ליבנת לגעת בנושאים קשים, כמו פרידה מאם בינקות, דיכאון, תפיסת הגוף ואזלת ידה של השפה. אותם פרטים קטנים וטריוויאליים לכאורה, הם שמאפשרים את ההומור הפרוע, לפעמים על גבול האבסורד.כתיבתה של ענבר ליבנת היא ישירה וכנה אך וידויית רק לכאורה, שכן הפרטים האוטוביוגרפיים נשטפים בזרם אסוציאציות משוחרר ויוצרים עולם שבו ההבחנה בין מציאות לבדיון אינה ברורה. כתיבתה הקצבית, השבורה, המִ שחקית, קוראת תיגר על הסדר הספרותי הקיים ובאופן עקיף גם על חיינו, היצוקים בתבניות מוגדרות היטב.