רק לא בחגורה

אביו של ארז הוא פקיד בכיר, איש מכובד, לא אלכוהוליסט, לא מובטל, אדם שהכול מכבדים.
אבל בבית, כשאיש לא רואה הוא נוהג לשלוף את החגורה ולהצליף בארז. ואף פעם לא בפנים - כדי שלא יראו את הסימנים.
באותם רגעים אמו של ארז נוהגת להסתובב, לצאת מהחדר, ולהסתגר בחדר השינה.
האם לספר למישהו? מה יקרה אז למשפחה? אולי להבליג ולשתוק, ולחטוף? מה יקרה לאבא? מי יאמין לארז? איך אמא תגיב? מה יאמרו החבר`ה? איך שוברים את המעגל הנורא?
בספר רק לא בחגורה מתארת גלילה רון-פדר-עמית ברגישות ובחדות את ההתלבטויות של הקורבן, את מערכת היחסים בבית של ילד מוכה, את הרגשת האין-מוצא מכל עבר. היא אינה מנסה להתחמק מהשאלות שחייבים לשאול, גם אם לא פעם התשובות מרות וכואבות.