שוד קברי הצדיקים בגליל

יוֹסְקֶה שָׂדוֹת הוֹפִיעַ שׁוּב, וְכֻלּוֹ רוּחַ וְצִלְצוּלִים. "אַתֶּם מִתְגַּיְּסִים לִמְשִׂימָה!" הוּא רָעַם, וּכְבָר הָיָה מְצֻיָּד בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ. כְּשֶׁנִּרְתַּעְנוּ, הוּא אָמַר שֶׁרַק נֵצֵא לִסְקוֹר אֶת הַשֶּׁטַח...

מַה כְּבָר יֵשׁ לִשְׁדּוֹד בַּקֶּבֶר?
לָמָּה הִתְחַפַּשְׂנוּ? וְלָמָּה לֹא יָכֹלְתִּי לְהוֹצִיא מִלָּה מֵהַפֶּה?
מַה הֵכִילוּ הַמַּיִם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁחִלְּקוּ לָנוּ לְיַד הַקֶּבֶר?
הַאִם ´חֲבוּרַת יְדִיעַת הָאָרֶץ´ תִּזְכֶּה בַּפְּרָס הַמֻּבְטָח?

´חֲבוּרַת יְדִיעַת הָאָרֶץ´ יוֹצֵאת לַחְקוֹר בְּכָל סֵפֶר מָקוֹם אַחֵר בָּאָרֶץ. בּוֹאוּ וְהִצְטָרְפוּ אֵלֵינוּ, בְּכָל פַּעַם מֻבְטָחוֹת הַפְתָּעוֹת חֲדָשׁוֹת.