שלושה לטנגו

רוֹי וְסַיְלוֹ הָיוּ זוּג פִּינְגְּוִינִים חֲבֵרִים.  הֵם עָשׂוּ הַכֹּל יַחַד - טִיְּלוּ וְצָלְלוּ - וְגַם שָׁרוּ זֶה לָזֶה. לְכָל מָקוֹם שֶׁאֵלָיו רוֹי הָלַךְ - סַיְלוֹ הָלַךְ אִתּוֹ. אֲבָל יוֹם אֶחָד רוֹי וְסַיְלוֹ הִבְחִינוּ שֶׁזּוּגוֹת הַפִּינְגְּוִינִים סְבִיבָם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ שֶׁהֵם לֹא יְכוֹלִים...   סִפּוּר אֲמִתִּי וּמְרַגֵּשׁ שֶׁקָּרָה בְּגַן הַחַיּוֹת בְּסֶנְטְרַל פַּארְק וּמְלַמֵּד עַל חָכְמָתוֹ שֶׁל הַטֶּבַע וְעַל כָּךְ שֶׁאֶפְשָׁר לֶאֱהֹב וְלִהְיוֹת חֲבֵרִים אוֹ מִשְׁפָּחָה בְּכָל מִינֵי דְּרָכִים.    “סִפּוּר מְלַבֵּב וְנוֹגֵעַ לַלֵּב עַל נוֹשֵׂא מַשְׁמָעוּתִי.“  - מוֹרִיס סֶנְדַק