תיבת הזיכרונות

רגע לפני שתחגוג את יום הולדתה המאה, נתקלת ג’ני בידיעה

בעיתו על טקס זיכרון שעתיד להתרחש בעיירה ציורית על חוף הים הליגורי שבאיטליה. ג’ני מבינה מייד שתהיה חייבת לנסוע לאיטליה -זה הסיכוי היחיד שלה להשלים עם מה שהחל במלחמה, לפני כמעט

שמונים שנה: השנה הייתה 1940 וההפצצות על מנצ’סטר הלכו

וגברו. ג’ני, אז נערה חלשה שהחלימה בקושי משיתוק ילדים, נשלחה

יחד עם אחיה לואיס לאזור הכפרי, ובני משפחת אוונס מוויילם

אימצו אותם לביתם, ובהמשך גם לליבם. אך למרות ההרים הירוקים והמפלים השוצפים מסביב, האידיליה לא נמשכה לאורך זמן

כעת, אחרי שראתה את הידיעה בעיתון, ג’ני מוצפת בזיכרונות

מהתקופה ההיא. היא חולקת אותם עם קנדיס, עובדת בית האבות

שבו היא מתגוררת, שחולמת להיות קוממטיקאית וכבולה במערכת

יחסים הרסנית. ג’ני מכירה היטב את המשיכה למסעיר ולמרגש,

אבל יודעת גם מהו המחיר שמשלמים כשמוותרים על הנוח והבטוח.

היא נזכרת במשולש הרומנטי שנוצר עם הגעתה לוויילס ומספרת

לקנדיס על לורק האכפתי והחרוץ, על ניקו האיטלקי בעל העיניים

השחורות הממגנטות, ועל ההחלטה הקשה ביותר שקיבלה בחייה