אדון המקרים

שיילו לא תכנן למות, אבל לצערו זה לא בשליטתו. הוא גם לא דמיין שהכול יתחיל בבריחה מרוחות רפאים בעיר שנהנית להחליף סמטאות, ויימשך בהימלטות משדים רעבתניים, כשמעליו מרחפת תזמורת מופרעת על שטיחון.

כי אתה לא חושב על דברים כאלה כשאתה חי אצל סבא וסבתא, שלא מרשים לך לצאת לרחוב, עם עוזרת בית קשישה ומיובלת ששומרת עליך, והדבר הצעיר היחיד בבית הוא בן דוד מלומד, שמלשין עליך אם הוצאת את האף מחלון חדרך – שהוא בכלל עליית גג. 

אבל כששיילו מגלה מערה, שבה ממתין לו מכתב עתיק עם משימה גורלית שאסור לו לשכוח, רק אז הוא מבין שמולו ניצב האויב הגדול והמסוכן ביותר שיש, וכי הגורל שמחכה לו בעתיד ממתין לו בכלל בעבר, והדהרה קדימה עלולה להיות טעות איומה וגורלית.