אחרית דבר

משום חשש מצה ומריבה שהוא אחרי מותי יבואו יורשי נחלתי לידי קטטות ומריבות ודינים ודיינים על כן גמרתי בדעתי כי הטוב הוא לברר ולהודיע ולצוות לכל יורשי נחלתי לעשות כדבר הבא עתה בכתב ידי הן בעודני חי את אשר יעשו אחר מיתתי.


הצוואה שאדם מכין לקראת מותו אינה אוצרת בתוכה רק את בקשותיו האחרונות. היא גם מביעה את ערכיו, רצונותיו וחששותיו: דאגה למשפחתו, היחסים בין בני המשפחה, חלוקת נכסיו, הורשת ספריו, קביעת סדרי הלוויה, הקבורה וההנצחה שלו, והענקת כספים להקדש או לצדקה ועוד. הצוואה משקפת אפוא את ערכיו של היחיד ואת העניינים שהטרידו אותו משחש שימיו ספורים. יתר על כן, הצוואות חושפות את קולה החי של תקופה ושל קהילה – ערכים דתיים וחברתיים, מנטליות והווי חיים, אמונות ורגשות, ויחסים ודרכי התנהגות במשפחה ובקהילה. הצוואות משלבות בין הרשמי לאישי והן מקור היסטורי רב-ערך לניתוח חיי היהודים, דוברי לאדינו וערבית-יהודית, גברים ונשים, במקומות מושבותיהם.
אחרית דבר: צוואות יהודיות מהאימפריה העות'מאנית כולל למעלה משש מאות צוואות של יהודים ויהודיות מרחבי האימפריה העות'מאנית, והוא אוסף ראשון מסוגו. המקורות נאספו מן הספרות התורנית הנדפסת, מכתבי יד ומספרות המחקר. המבוא הנרחב דן בנושאים העולים מן הצוואות, כגון תולדות היהודים באימפריה העות'מאנית, משפט עברי, קבלה ומחשבה, גנאלוגיה, המשפחה, אמונות ודעות, שכול ומוות ותרבות חומרית.

ירון בן-נאה הוא פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית ללאדינו וחבר מכותב באקדמיה המלכותית הספרדית. חיבר וערך ספרים ומאמרים רבים על היהודים באימפריה העות'מאנית ועל תולדות ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית.