אחת עשרה שעות

לור, צעירה הרה, מגיעה למחלקת יולדות לבדה. היולדת הבודדה מעוררת באחות פרנקליין רגשות עזים שמקורם לא ברור לה. היא הרי מיילדת מנוסה וסייעה באינספור לידות, עוד במולדתה האיטי, שם גורל האימהות והתינוקות מופקד בידי האלים.  אחת־עשרה שעות מתמקד לא רק בעתיד המתהווה בחדר הלידה, אלא גם במשקעי העבר של שתי הנשים הללו: יחסיה של לור עם אמה החולה, הגעתה לניו־יורק, ומשולש האהבה שהייתה צלע ממנו ושהוביל לַהיריון; השבר בין פרנקליין לבין משפחתה בהאיטי והמפגש המקרי שהוביל להחלטתה להגר לארצות־הברית ולהפוך לאחות מוסמכת. הנסיבות הפגישו ביניהן, וכעת הן נשענות זו על זו על מנת להצליח במשימתן – הבאת חיים. בנובלה עטורת השבחים שלה, פורשת פמלה אֶרֶנס בדיוק וברגישות את מה שמתרחש במשך אחת־עשרה שעות בחדר לידה בין שתי נשים, וקושרת בעדינות בין ההתמודדות הפיזית בהווה לבין החוויות, האהבות והאכזבות מהעבר של שתי הגיבורות.