אידיאולוגיה מבוא

התיאורטיקנים של "קץ האידיאולוגיה" טענו שכל אידיאולוגיה היא מעצם טיבה מערכת סגורה, דוגמטית ונוקשה; לעומתם ההוגים הפוסטמודרניסטים סבורים כי אידיאולוגיות הן מערכות טלאולוגיות, "טוטליטריות" ובעלות בסיס מטאפיזי. בספר אידיאולוגיה – מבוא
(1991), ספרו המרשים ורב העוצמה של טרי איגלטון, לקח על עצמו המחבר משימה כמעט בלתי אפשרית – להציג בצורה פולמוסית-אנליטית את הגישות השונות ואת ההגדרות המרובות והסותרות למושג "אידיאולוגיה" (למן הנאורות ועד הפוסטמודרניזם), אשר היווה ועודנו מהווה כיום בסיס לכל התארגנות חברתית, כמו גם לכל פרקטיקה יומיומית.

מעולם לא הייתה האידיאולוגיה נוכחת כל כך כעובדה ועם זאת מובנת כה מעט כמושג כפי שהיא בימינו. השמאל רואה בה את נחלתם הבלעדית של המעמדות השליטים, ואילו הימין – חריגה צחיחה ומכלילה מן השכל הישר. יש הסבורים שפלישתו של מושג האידיאולוגיה לכל תחום ותחום רוקנה אותו ממשמעות; אחרים סבורים שהמושג מלוכד ומגובש מכדי שיהיה בו שימוש בעולם של שוני אינסופי.

איגלטון מציע פרשנות צלולה למושג האידיאולוגיה אצל מרקס ואצל חשובי ההוגים המרקסיסטים (גרמשי, לוקאץ'), כמו גם אצל שופנהאואר, ניטשה, פרויד, לצד הוגים פוסט-סטרוקטורליסטים (אלתוסר, בארת, בורדייה). בנוסף לתרומתו להבהרת נושא הידוע במעורפלותו, מהווה חיבורו של איגלטון התערבות פוליטית שנויה במחלוקת בפולמוסים תיאורטיים עכשוויים.

טרי איגלטון (בריטניה, 1943) הוא מבכירי התיאורטיקנים של זמננו, שעניינו ביקורת התרבות, הספרות והאידיאולוגיה. מרצה באוניברסיטת מנצ'סטר. בין ספריו הנוספים: Marxism and Literary Criticism (1976), Literary Theory: An Introduction (1983), The Illusions of Postmodernism (1996), Sweet Violence: The Idea of the Tragic (2002), After Theory (2003), Holy Terror (2005)