אמנית הדברים החולפים

*

יַלְדִּי מְחַפֵּשׂ אֶת הַשֵּׁנָה

אֲנִי רוֹאָה אֶת הָאוֹצָר מְכֻוָּץ עָמֹק בְּתוֹךְ

עֵינָיו

אַךְ הָעוֹלָם זוֹרֵק אֲבָנִים קְטַנּוֹת

עַל חַלּוֹנוֹ

הֵן מְטוֹפְפוֹת עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת

מְפַתּוֹת

אוֹתוֹ לָרֶדֶת לָתוּר אַחַר

זָהָב

יַלְדִּי שָׁבוּי

אַהֲבָתוֹ רִאשׁוֹנָה

הוּא עוֹמֵד עַל סַף מִטָּה

רִיס עַל לֶחְיוֹ הַסְּמוּקָה שֶׁל הָעוֹלָם

'אמנית הדברים החולפים' של המשוררת שני כץ הוא ספר ביכורים רגיש ובשל.

בכנות ובצלילות יוצאות דופן, היא מיטיבה לצייר תמונות הלוכדות בעדינות את

החולף.

"רציתי להיות אמנית הדברים החולפים", כותבת כץ בספרה, ואכן הפרטים הקטנים

שמבטה הרגיש לעולם אינו מחמיץ צובעים בעבורנו את הרגע, זה שכמעט וחמק,

והופכים אותו להוויה שלמה, מעניקים לו קיום.

תנועת הספר נעה בין מה שהיינו רוצים שיישאר, אך לרוב חומק, לבין מה שהיינו

משתוקקים שיחלוף, אך נותר ושוקע בעל כורחנו. בין שני הקצוות הללו נפערת

תהום, אשר השירים מביאים בכאב, אך גם בהרבה חמלה.

לאה קליבנוף־רון

שני כץ (1985), משוררת ואמנית

רב־תחומית, חברה בקולקטיב ״שאננות״.

חיה ופועלת באזור ירושלים,

נשואה ואם לילד. זהו ספרה הראשון