אפותיאוזה של תלישות

בשנת 1905 פרסם לב שסטוב (1866–1938), מן הקולות המקוריים והמשפיעים במחשבה הרוסית המודרנית, את 'אפותיאוזה של תלישות' – ספר שהרעיד את האינטליגנציה הרוסית והפך לאבן־יסוד ב״פילוסופיה של הטרגדיה״. זהו חיבור פילוסופי חריג, נטול שיטה וסדר, שבו שסטוב מפרק את יסודות ההכרחיות והנורמה, מערער על אמונת התבונה בכוחה להסביר את העולם, ומבקש להתבונן בדיוק ברגע שבו ״הקרקע נשמטת מתחת לרגליים״.

עם הופעתו חולל הספר סערה: מבקרים ראו בו סכנה לתרבות, ואילו אמנים ומשוררים קיבלו אותו בהתלהבות; גם בעברית הפך מושג ה״תלישות״ למשמעותי עבור אורי ניסן גנסין, י״ח ברנר והלל צייטלין, כפי שזיהה כבר א״ד גורדון.

המהדורה העברית הראשונה שלפניכם מחזירה לקורא העברי את אחד הטקסטים הפילוסופיים החתרניים של המאה העשרים: ספר שאינו מציע שיטה אלא פורם אותה, ומזמין את הקורא לגלות מחדש את כוחו של הספק.