בזווית האין

אֲנִי מְסִירָה אֶת הַזָּ'קֵט.
שָׁנִים הִסְתַּרְתִּי
אֶת צַלֶּקֶת הַכָּנָף הַכְּרוּתָה בִּכְתֵפִי

עַכְשָׁו הִיא
אִיּוּר דַּק
מִתְמַשֵּׁךְ עַל הַשְּׁכָמוֹת

קַו שָׁקוּף
אוֹר עַל גּוּף

צֵל
לָאֶפְשָׁרוּת הַזּוֹ
לָעוּף

בזווית האין, ספר הביכורים של חרות לוביץ', הוא ספר של שירה כנה שמתבוננת בעולם ובנפש בקשיבות דקה. מתוך נקודות הסתכלות חדשות, ייחודיות, היא רושמת את היופי ואת נקודות הכאב. התנועה בין השירים היא שיטוט רב ממדי: בשפה, בנפש, בזיכרון, בזמן, במרחבי טבע וארץ שהם ממשיים ובה בעת סמליים ומטפוריים. עם הקריאה בשירי הספר מתגלה בפנינו משוררת מקורית, היודעת לכתוב בשיר אחד את השבר והאובדן וגם את אפשרויות הנחמה. הספר הוא מסע חיפוש, והמשוררת מתמודדת בו עם מות אחיה, עם האמונה באלהים, עם שאלות של שייכות ובדידות ועם תקוות האהבה.

חרות לוביץ', ילידת 1998, היא מדריכת טיולים ומורה לספרות. בוגרת כיתת ׳מזמור׳ ו׳סדנת הספר הראשון׳ של משיב הרוח. שיריה פורסמו בכתבי עת ובבמות מקוונות, ביניהם משיב הרוח, עתר והליקון.