בין שתי נשמות

במסה מחקרית זו ניתנת הדעת למשמעותו של ציטוט כמו-אקראי ב"תמול שלשום" מאת עגנון מתוך "פאוסט" לגתה; בדיקה מדוקדקת מעלה מערכת שלמה של קשרים ונקודות דמיון בין סיפורם של יצחק קומר והכלב בלק ובין הטרגדיה הקלסית "שֶפִּייט פַּייטנם", כלומר שכתב משוררם הקלסי של הגרמנים. הדמיון בין שתי היצירות, שלא הובחן עד כה, מפתיע ומאתגר.לאחר גילוי הקשר בין שתי היצירות והעיון במשמעותו, נשאלות במסה כמה שאלות הגותיות עקרוניות בדבר טיבה ומהותה של הטרגדיה המודרנית, הנבדלת הבדל נחרץ מזו הקלסית – בין שהיא מעמידה במרכזה גיבור שאינו "נעלה מעל לממוצע" (כמו ב"מאדאם בובארי" של פלובר או ב"תמול שלשום"), ובין שהיא סוטה מן המהלך העלילתי הטרגי (מַעבר מהצלחה לכישלון ולאסון) ומאפשרת לגיבור, על אף ה"פגם" הטרגי שבו, לחיות חיים חדשים ולהינצל מן התופת המחכה לו.המסה, הפותחת במחקר דקדקני וספציפי בתחום הספרות המשווה, מתפתחת להגות ספרותית רחבת היקף, שעניינה בקשרים בין המבע הספרותי, הז´אנר, והמצב האנושי.דן מירון, חוקר הספרויות היהודיות והמבקר הספרותי הנודע, הוא פרופסור אמריטוס לספרות עברית ולספרות משווה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק.