במקסימום

"'ברור שפאן לה, איך לא יהיה לה פאן? היא גרה בהרצליה פיתוח, נוסעת במכונית יוקרתית, היא בעלת עסק ויש לה בעל עשיר, היא יכולה לטוס לחו"ל מתי שהיא רוצה ולקנות מה שהיא רוצה. מה רע לה בחיים?'.
רבים לא הבינו שה'פאן לי' זאת הבחירה שלי בחיים. גם אם לא תמיד פאן, זאת הבחירה שלי להרגיש כך. כשם שאנשים פותחים את הבוקר בתפילת 'מודה אני' – כשאני קמה בבוקר ואומרת 'פאן לי', זה טוען אותי באופטימיות ותקווה שיהיה טוב. התעוררנו בריאים ושלמים? אז קדימה, בואו נעשה את המקסימום!".

היי נעים מאוד, אני לאה שנירר. נשואה לצחי פלוס ארבעה, סבתא, בת, בעלת סטודיו ומורה לפילאטיס ומנטורית. בספר זה אספר לכם למה הייתי צריכה את ה"פאן לי" כדי לשרוד? מה חשבתי לעצמי כשלבשתי שמלת רשת נועזת ליום הולדת 65? למה אני חושבת שלנשים אין גיל ואין "תאריך תפוגה"? מה המשמעות של להיות דור שני לשואה? למה בעלי ואני בחרנו בנישואים קצת אחרים? למה החלטתי ללדת שוב בגיל 48? ואיך זה מרגיש להמציא את עצמי מחדש כל פעם?

קריאה מהנה,
שלכם באהבה,
לאה שנירר