דף הבית > בראוו שתים אפס רכה
בראוו שתים אפס רכה
תקציר
בראוו שתיים אפס מביא את סיפורה האמיתי, עוצר הנשימה, של יחידת קומנדו בריטית קטנה שפעלה בצפון עיראק בעת מלחמת המפרץ.
זהו סיפור של עורמה, תושייה מדהימה ותוקפנות – המאפיינת כל כך את לוחמי הכוח האווירי המיוחד (SAS). סיפורה של היחידה הזו, שלחבריה מספר הצל"שים הרב ביותר שניתן ליחידה כל שהי בצבא הבריטי במאה העשרים, הוא תיעוד של אומץ לב וכוח עמידה על אנושיים ושל הומור שחור במצב בלתי אפשרי.
בליל 22 בינואר 1991, בשדה תעופה נידח בערב הסעודית, בחסות החשיכה ובחשאיות מוחלטת, עלו שמונה חיילים מרג´ימנט הכוח האווירי המיוחד על מסוק שנועד להנחיתם עמוק מאחורי קווי האויב. משימתם, בפיקודו של סמל אנדי מקנב, היתה לנתק את ערוץ התקשורת התת קרקעי בין בגדד לצפון-מערב עיראק, לחפש משגרי סקאדים ניידים ולהשמידם קודם שהתקפות הסקאדים יכפו של ישראל להיכנס למלחמה. אות הקריאה שלהם היה: בראוו שתיים אפס. כל חייל נשא על גבו ציוד שמשקלו כמעט מאה קילוגרמים. הם הלכו ברגל עשרים קילומטרים במדבר שטוח, כדי להגיע ליעדם ולמצוא מקום מסתור לפני עלות השחר. כעבור יומיים נחשפו, והעיראקים תקפו אותם בכוח שריון.
לאחר קרב אש אכזרי נאלץ הפטרול לברוח ולהתחמק ברגל לגבול סוריה, מאה ועשרים קילומטרים מצפון-מערב. בלילה הראשון, בחשיכה מוחלטת ובמזג אוויר קר די הצורך להקפיא דלק דיזל, צעדו שמונים וחמישה קילומטרים – יותר משני מרתונים, בימים הנואשים שלאחר מכן, מוכי היפותרמיה ופצועים, נלחמו מול רבים מהם, ארבעה נשבו, שלושה נהרגו, ואחד הצליח להימלט לסוריה. אבל בדרכם הותירו אחריהם מאתיים וחמישים עיראקים מתים ופצועים.
אשר לאנדי מקנב והניצולים האחרים – הם הועברו לבגדד, ושם עונו באכזריות שאפילו האימונים האינטנסיביים בכוח האווירי המיוחד לא הכינו אותם לקראתה.
הספר בראוו שתיים אפס היה לרב מכר בבריטניה ובארצות הברית, ואין ספק שיכנס לקלסיקה של ספרות המלחמה.
אנדי מקנב התגייס לצבא היבשה הבריטי בנערותו. ב1984 הצטרף לרג´ימנט ה-22 של הכוח האווירי המיוחד, ומאז השתתף בפעולות בכל רחבי העולם. במלחמת המפרץ פיקד על בראוו שתיים אפס, פטרול ש"ייזכר לעד בתולדות הרג´ימנט", כדברי מפקד הרג´ימנט. שישה חודשים לאחר שחרורו מהכלא בעיראק, חזר אנדי מקנב לשירות פעיל. הוא השתחרר מהכוח האווירי המיוחד בפברואר 1993.
זהו סיפור של עורמה, תושייה מדהימה ותוקפנות – המאפיינת כל כך את לוחמי הכוח האווירי המיוחד (SAS). סיפורה של היחידה הזו, שלחבריה מספר הצל"שים הרב ביותר שניתן ליחידה כל שהי בצבא הבריטי במאה העשרים, הוא תיעוד של אומץ לב וכוח עמידה על אנושיים ושל הומור שחור במצב בלתי אפשרי.
בליל 22 בינואר 1991, בשדה תעופה נידח בערב הסעודית, בחסות החשיכה ובחשאיות מוחלטת, עלו שמונה חיילים מרג´ימנט הכוח האווירי המיוחד על מסוק שנועד להנחיתם עמוק מאחורי קווי האויב. משימתם, בפיקודו של סמל אנדי מקנב, היתה לנתק את ערוץ התקשורת התת קרקעי בין בגדד לצפון-מערב עיראק, לחפש משגרי סקאדים ניידים ולהשמידם קודם שהתקפות הסקאדים יכפו של ישראל להיכנס למלחמה. אות הקריאה שלהם היה: בראוו שתיים אפס. כל חייל נשא על גבו ציוד שמשקלו כמעט מאה קילוגרמים. הם הלכו ברגל עשרים קילומטרים במדבר שטוח, כדי להגיע ליעדם ולמצוא מקום מסתור לפני עלות השחר. כעבור יומיים נחשפו, והעיראקים תקפו אותם בכוח שריון.
לאחר קרב אש אכזרי נאלץ הפטרול לברוח ולהתחמק ברגל לגבול סוריה, מאה ועשרים קילומטרים מצפון-מערב. בלילה הראשון, בחשיכה מוחלטת ובמזג אוויר קר די הצורך להקפיא דלק דיזל, צעדו שמונים וחמישה קילומטרים – יותר משני מרתונים, בימים הנואשים שלאחר מכן, מוכי היפותרמיה ופצועים, נלחמו מול רבים מהם, ארבעה נשבו, שלושה נהרגו, ואחד הצליח להימלט לסוריה. אבל בדרכם הותירו אחריהם מאתיים וחמישים עיראקים מתים ופצועים.
אשר לאנדי מקנב והניצולים האחרים – הם הועברו לבגדד, ושם עונו באכזריות שאפילו האימונים האינטנסיביים בכוח האווירי המיוחד לא הכינו אותם לקראתה.
הספר בראוו שתיים אפס היה לרב מכר בבריטניה ובארצות הברית, ואין ספק שיכנס לקלסיקה של ספרות המלחמה.
אנדי מקנב התגייס לצבא היבשה הבריטי בנערותו. ב1984 הצטרף לרג´ימנט ה-22 של הכוח האווירי המיוחד, ומאז השתתף בפעולות בכל רחבי העולם. במלחמת המפרץ פיקד על בראוו שתיים אפס, פטרול ש"ייזכר לעד בתולדות הרג´ימנט", כדברי מפקד הרג´ימנט. שישה חודשים לאחר שחרורו מהכלא בעיראק, חזר אנדי מקנב לשירות פעיל. הוא השתחרר מהכוח האווירי המיוחד בפברואר 1993.
0 ביקורות
