בראי אחר

אֲנִי מְלַמֶּדֶת אֶת עַצְמִי

לְבַשֵּׂר לְעַצְמִי

כָּל בֹּקֶר

בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת

גַּם אִם לִפְעָמִים עָלַי

לְהַמְצִיא אוֹתָן.

רחל נפרסטק מתבוננת בחייה בראי של ידידות ואהבה ורצון עז לחוות חיים מאוחרים של שלווה ורוגע, חיים באוויר הצח, חיים של שירה, שלווה ובשורות טובות. בחיים אלו תהיה מוצפת באור פנימי, תראה את השפע ותחבק את האהבה.