בשביליה

"...קרבתי אליה בעדינות והבטתי בה שעה ארוכה. לא הבחנתי במבט שלה לעברי..." המחבר שב לילדותו כעבור שנים ארוכות של נתק והולך שבי בעקבותיה ולצדה של דמות מסתורית משהו שאותה הוא מכנה ´ילדותי´, אִתה משוחח ויחד הם מגלים תובנות חדשות ולעתים מפתיעות על אודות השפעת תקופת ילדותו על חייו הבוגרים.  הקורא נסחף ומצטרף למחבר במסע המרתק למחוזות ילדותו ובד בבד מלווה מקרוב את דו־השיח המוזר ואת התובנות הנחשפות. הספר עשיר באירועי ילדות שמשמשים להפקת התובנות כמו גם תיאורים שנדרשו על אודות אורח החיים ביישוב שבו גדל המחבר ושבו התרחשו האירועים.  "...יצאתי עם הצמיג שנבחר כדי לשחק את משחקי המכוניות. כש"נסענו" זה לקראת זה, הספיקה מילה משונה או הברה או לעתים שריקה כדי שנעבור בבטחה זה לצד זה. שפת המשחקים הֲלָכָה למעשה..." המסע הקסום מגיע לסיומו המפתיע לא לפני שהמחבר פענח את המוזרות של המפגש בינו, האדם הבוגר, לבין ילדותו.