גונם

עֶרֶב אֶחָד גָּשׁוּם וְקַר בִּשְׁכוּנַת נְוֵה צֶדֶק שֶׁבְּתֵל אָבִיב הִגִּיעָה יַלְדָּה בְּשֵׁם נוּרִיתלַבַּיִת שֶׁל שְׁכֵנֶיהָ אוֹרי בֵּן הַשְּׁמוֹנֶה וְאַבָּאשֶׁלּוֹ. בְּיָדֶיהָ הָיָה גּוּר כְּלָבִים נָטוּשׁ.אוֹרִי וְאַבָּא שֶׁלּוֹ אִמְּצוּ אֶת גּ´וּנָם הַגּוּר הַמָּתוֹק. הֵם הָיוּ הֲכִי מְאוּשָׁרִים בָּעוֹלָם!לַמָּחֳרָת, מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר, הִשְׁתַּחֵל  גּ´וּנָםמִבּעַד לְסוֹרְגֵי הַשַּׁעַר שֶׁבֶּחָצֵר וְ... נֶעְלַם.מַמָּשׁ כָּךְ.לִפְנֵיכֶם סִפּוּרָם הַמְּרַגֵּשׁ עַד דְּמָעוֹת שֶׁל יֶלֶד וְאָבִיו, שֶׁנְּחוּשִׁים בְּדַעְתָּם לִמְצוֹא אֶת הַגּוּר וּלְהָשִׁיבוֹ הַבַּיתָה.