דף הבית > דגל לבן
דגל לבן
תקציר
שִׂימִי מִבְטַחֵךְ בְּאַמְתַּחְתֵּךְ
שִׂימִי עַל גַּב מְצֻלָּק וּלְכִי,
שִׂימִי שִׂפְתוֹתַיִךְ בֵּין יְרֵכַיִם הֲדוּקוֹת
שֶׁלֹּא יִתְבַּקָּעוּ וְתֵצֵא בַּת קוֹל.
שִׂימִי לִבֵּךְ עַל מֹאזְנַיִם
שִׁקְלִי שֶׁקֶר בְּהַבְטָחָה, כְּסָלוֹן בֶּאֱמוּנָה.
מַחֲקִי מְשׂוֹשׂ לֵב,
קַרְצְפִי וְהָבִיאִי לְבֵיתֵךְ סַל שֶׁל חֲצִילִים,
עַגְבָנִיּוֹת וּמְלָפְפוֹנִים.
שִׂימִי מַרְכֻּלְתֵּךְ עַל הַשֻּׁלְחָן
בֵּיצִים וְנַעְנַע, סִילָאן וּמִיץ פָּז,
אַל תַּגִּידִי בְּרָכוֹת וְגוֹמֵל, כִּי יוֹמֵךְ לֹא יֵרֵד
הוּא יְצַלְצֵל.
מחזור שיריה החדש של איבון קוזלובסקי גולן מתחיל בהנפת דגל לבן ומסתיים בצער ואבל. ב-45 פרקי–שיר קצרים ודינמיים מתגלה דרמה גדולה של אלימות ומיניות, של סבל ואָשם, של אימה ויופי. "איש אל אישה ישא חרב" כותבת המשוררת בהופכה את הפסוק הנודע מנבואת ישעיהו ומוליכה את קוראיה אל עומק החומר האפל של גוף ונפש.
זהו מחזור מאתגר מבחינה חווייתית ולשונית כאחד הנע בגמישות בין רובדי העברית. דרך פירוק העולם למרכיביו – חפצים, פירות וירקות, החי והצומח למינהו – מועברים אלינו רגשות קוטביים שבדהרתם אינם מניחים כמעט איים של שלווה. זוהי סימפוניה טרגית או אם נרצה רקוויאם שבליבו עדיין מבצבץ "ריבוע ירוק של תקווה".
רפי וייכרט
שִׂימִי עַל גַּב מְצֻלָּק וּלְכִי,
שִׂימִי שִׂפְתוֹתַיִךְ בֵּין יְרֵכַיִם הֲדוּקוֹת
שֶׁלֹּא יִתְבַּקָּעוּ וְתֵצֵא בַּת קוֹל.
שִׂימִי לִבֵּךְ עַל מֹאזְנַיִם
שִׁקְלִי שֶׁקֶר בְּהַבְטָחָה, כְּסָלוֹן בֶּאֱמוּנָה.
מַחֲקִי מְשׂוֹשׂ לֵב,
קַרְצְפִי וְהָבִיאִי לְבֵיתֵךְ סַל שֶׁל חֲצִילִים,
עַגְבָנִיּוֹת וּמְלָפְפוֹנִים.
שִׂימִי מַרְכֻּלְתֵּךְ עַל הַשֻּׁלְחָן
בֵּיצִים וְנַעְנַע, סִילָאן וּמִיץ פָּז,
אַל תַּגִּידִי בְּרָכוֹת וְגוֹמֵל, כִּי יוֹמֵךְ לֹא יֵרֵד
הוּא יְצַלְצֵל.
מחזור שיריה החדש של איבון קוזלובסקי גולן מתחיל בהנפת דגל לבן ומסתיים בצער ואבל. ב-45 פרקי–שיר קצרים ודינמיים מתגלה דרמה גדולה של אלימות ומיניות, של סבל ואָשם, של אימה ויופי. "איש אל אישה ישא חרב" כותבת המשוררת בהופכה את הפסוק הנודע מנבואת ישעיהו ומוליכה את קוראיה אל עומק החומר האפל של גוף ונפש.
זהו מחזור מאתגר מבחינה חווייתית ולשונית כאחד הנע בגמישות בין רובדי העברית. דרך פירוק העולם למרכיביו – חפצים, פירות וירקות, החי והצומח למינהו – מועברים אלינו רגשות קוטביים שבדהרתם אינם מניחים כמעט איים של שלווה. זוהי סימפוניה טרגית או אם נרצה רקוויאם שבליבו עדיין מבצבץ "ריבוע ירוק של תקווה".
רפי וייכרט
0 ביקורות
