דו רה ומי עוד ישן חדש

משחק ילדים

אֶבֶן כְּבֵדָה מֻנַּחַת עַל לִבִּי

קָשֶׁה לִי מְאוֹד עִם מַה שֶּׁקּוֹרֶה בַּמִּלְחָמָה

הַהֶסְפֵּדִים מַכְאִיבִים לְלִבִּי וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדוֹת הַדְּמָעוֹת

אַף מַנְהִיג מֵהַמִּקְרָא לֹא הִצְלִיחַ לִכְבֹּשׁ אֶת עַזָּה

וְכָעֵת צַהַ"ל כּוֹבֵשׁ אֶת עַזָּה בִּמְחִיר דָּמִים כָּבֵד.

אֲנִי עוֹטֵף אֶת הָאֶבֶן בִּנְיָר כְּדֵי שֶׁהִיא לֹא תִּפְצַע אוֹתִי

וְחָשׁ הֲקַלָּה

אֲבָל לִזְמַן קָצָר בִּלְבַד

הָאֶבֶן הַכְּבֵדָה תִּשְׁבֹּר אֶת הַמִּסְפָּרַיִם

וְאִלּוּ הַמִּסְפָּרַיִם יִגְזְרוּ אֶת הַנְּיָר

בּוֹאוּ נַפִּיל גּוֹרָלוֹת

אֶבֶן נְיָר וּמִסְפָּרַיִם

אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ.

עמוס נבון הוא אנטומולוג לשעבר במכון וולקני. הוא פרסם שישה ספרי שירה: "באמצע הלילה בבוקר" (עקד, 1986), "רחפת אור" (ספרית פועלים, 1989), לווין חצות (ספרית פועלים, 1992), "לאן נעלמו הגחליליות" (עמדה, 2014), "במחשבה שנייה" (עמדה, 2020), "ביו שירים" (עמדה, 2023). כמו כן פרסם את הספר "מאמרים ושירים" (רוחמה ש. 2023) וכן את המונוגרפיה "מוצרט אורות וצללים" (עמדה, 2022).