דירה בבירה

בסיומה של מלחמת העצמאות הייתה ירושלים עיר מוכה, מדולדלת וחצויה. בפני מדינת ישראל הצעירה ניצב אתגר כביר: אִכלוסהּ מחדש של העיר ושיכון תושביה – ותיקים וחדשים, חילונים ודתיים, קשי־יום ובני המעמד הבינוני. סיפורה של קורת הגג, הן הזמנית הן הקבועה, שלה זכו תושבי ירושלים הישראלית בתשע עשרה השנים הראשונות, המכוננות, לעצמאות ישראל, טרם סופר במלואו. כעת, לראשונה ובפירוט רב, אפשר להתוודע למפעל הסבוך ורווי המחלוקות שבו גדלו אוכלוסיית העיר ושטחה הבנוי פי שניים ויותר, וכל זאת בסד קשוח של זמן ותקציב, בהיעדר ניסיון בפיתוח עירוני רחב היקף, בצילם של איומים ביטחוניים ומדיניים ובמציאות של מתחים פוליטיים וחברתיים קשים. בהתבסס על שפע חומרים ארכיוניים ועל עיתונות התקופה מתוארים בספר אִכלוסם של שכונות העיר הלא־יהודיותהנטושות ושל הכפרים שבשוליה, הקמת מחנות העולים והמעברות ובנייתן של השכונות החדשות ששינו לעד את דמותה של העיר.