האישה האחרת

"'אני מאוהב באשתי,'" הוא אמר. הערה מיותרת, כיוון שלא פקפקתי בקשר שלו לאישה שהוא נשוי לה. הלכנו כעשר דקות ואז הוא חזר על דבריו. פניתי להביט בו. הוא החל לספר לי את הסיפור שאני מתכוון לכתוב.
מה שהעסיק אותו קרה במהלך כשבוע, שנדמה כעמוס ביותר בחייו. הוא עמד להינשא ביום שישי אחר הצהריים. ביום שישי בשבוע הקודם הוא קיבל מברק המודיע על מינויו לתפקיד ממשלתי. קרה דבר נוסף שהסב לו גאווה ושמחה רבה. היה לו הרגל לכתוב בסתר חרוזים ובמהלך השנה הקודמת כמה מהם הודפסו בכתבי עת לשירה. אחת האגודות, המעניקות פרסים לשיר שהם סבורים שהוא הטוב ביותר שפורסם במהלך השנה, פרסמה את שמו בראש רשימתם. סיפור ההישג שלו הודפס בעיתונים בעיר מגוריו ואחד מהם גם פרסם את תמונתו."
[פתיחת הסיפור "האישה האחרת"]

"ההזיה על אישה אחרת, כמעט אלמונית, נעשית בהירה ומובחנת, כמו בהגדרתו של רנה דקארט: "מה שאני תופס באורח בהיר ומובחן הוא אמיתי." כלומר, האישה אמיתית יותר מארוסתו ואי אפשר להתכחש לה כי היא האמת. והאמת הזאת היא הטבע והתשוקה המעורטלת מכל העכבות התרבותיות, כמות שהיא."
[מתוך אחרית הדבר מאת סמדר גונן]

שרווד אנדרסון (1876–1941) היה סופר אמריקני שנודע בעיקר בשל סיפוריו הקצרים. הוא הפסיק ללמוד כשהיה בן ארבע עשרה. בתחילת דרכו היה איש עסקים ולאחר שעבר התמוטטות עצבים עזב את עסקיו והתמקד בכתיבה. רבים מסיפוריו ממוקדים בזיכרונות ילדותו מהעיירה קליבלנד שבה גדל, ועליהם מבוסס ספרו הידוע ביותר "וויינסברג, אוהיו".