הדף האחרון בחיי

אנטון צ’כוב (1904-1860) היה בן 38 כשפגש את השחקנית אולגה קניפר (1959-1868) הצעירה ממנו בשמונה שנים. אולגה קניפר הייתה שחקנית בתאטרון האמנותי של מוסקבה שהוקם ע”י השחקן והבמאי קונסטנטין סטניסלבסקי. קניפר נישאה לצ’כוב ב־1901, התגוררה במוסקבה והופיעה בתאטרון כמעט מדי ערב. צ’כוב גר ביאלטה שעל חוף הים השחור במצוות רופאיו מחמת מחלת השחפת בה לקה.
ההתכתבות בין צ’כוב לקניפר, שהיתה כמעט יום־יומית ולא נועדה לפרסום, נמשכה כחמש שנים. בהתכתבות מתגלים שני אנשים השונים מאוד באופיים ובסגנונם: בעוד שקניפר תאטרלית ומשתפכת צ’כוב הוא מאופק, חסכן ודבריו נושאי אופי הומוריסטי אף כלפיו עצמו וכלפי מותו המתקרב.
הספר תורגם ע”י פרופ’ חמוטל בר־יוסף שאף הוסיפה מבוא לספר.