הודי

ע. הלל הוא משורר העוצמה הפנתאיסטית ואיש ההומור הדק המאתר את המאפיין ומעניק לחולין את יופיו. שפתו של ע. הלל היא הארץ-ישראליות בהתגלמותה, החל ברבדים התנ"כיים הקדומים וכלה בלשון הרחוב הישראלית בת זמננו. צר לי שכמה מקוראיו יתקשו לחדור פה ושם אל יצירתו בשל 'הנתק האסוציאטיבי' כלפי רבדים ומרכיבים בעבריות ההִללית.
זו שירה ססגונית מאוד. כאן – החגיגיות הפתטית, שיש בה מן הקדושה החילונית ומכלות הנפש, וכאן – ההומור ההִללי השופע, המנטרל את ה'גבוה' ויוצר מארגים רגישים של יופי וריתמוס אחר.