המסכת השנייה על הממשל

המסכת השנייה על הממשל מאת ג'ון לוק מציגה בחינה פילוסופית קפדנית של טבעה
וצידוקה של סמכות פוליטית. חיבור יסוד זה בהגות המדינית עיצב מחדש את השיח
סביב יחסי הגומלין בין הממשל לבין הפרט. חיבורו של לוק, שנכתב במהלך תקופה
של תהפוכות פוליטיות אינטנסיביות באנגליה של המאה השבע־עשרה, מבקר את
דוקטרינת המלוכה האבסולוטית ושלטון בלתי־מוגבל של הריבון, ומניח את הבסיס
האינטלקטואלי לממשל חוקתי, ולימים — גם לדמוקרטיה הליברלית.
בחיבור זה ניסח לוק את הגרסה הרווחת ביותר לתפיסת האמנה החברתית, אגב
ההדגשה כי הממשל הלגיטימי מוכרח להתבסס על הסכמת הנתינים ונועד להגנה על
זכויותיהם הטבעיות, לרבות חיים, חירות וקניין. הוא מנה את התנאים ליישום צודק
של סמכות פוליטית ואף טען לזכותם של האזרחים להתנגד לעריצות, רעיון שהשפיע
עמוקות הן על תנועות מהפכניות הן על אידיאלים דמוקרטיים.
חיבור זה הוא לא רק טקסט מחקר ביקורתי אלא גם התבוננות מהורהרת ועמוקה
בזכויות אדם וממשל, המציעה תובנות חשובות לגבי היחסים בין אזרחים למדינה,
תובנות שלא איבדו מן הרלוונטיות שלהן במשך מאות השנים שחלפו מאז פרסום
הספר הייחודי הזה. המסכת השנייה על הממשל הייתה ונשארה בגדר קריאה הכרחית
עבור כל מי שמתעניין בהגות פוליטית, היסטוריה וחקיקה, ויש לה מקום של כבוד
בדיונים עכשוויים על דמוקרטיה וחירויות אזרח.
ג'ון לוק (1704-1632) הוא מגדולי הפילוסופים הבריטים ואחד מאבות המחשבה
הליברלית והאמפיריציזם. בעקבות הטלטלות הפוליטיות באנגליה הוא נאלץ לגלות
לאמסטרדם, שם כתב את חיבוריו הנודעים ביותר, ולאחר שובו עם הצד המנצח
ב"מהפכה המהוללת" האנגלית (1688), זכה במוניטין רבים בגין תרומתו פורצת הדרך
בסוגיות של הגות מדינית, אפיסטמולוגיה והגנה נלהבת על חירויות הפרט. רעיונותיו
על אודות הזכויות הטבעיות לחיים, חירות ורכוש היו התשתית הקונספטואלית
להתפתחות הדמוקרטיה המודרנית והשפיעו השפעה עמוקה על הוגי הנאורות.