התור

מאז ומעולם היה התור סמל למחסור ולבירוקרטיה, בכל מקום שבו מורשים פקידים קטנוניים להשתמש לרעה בכוחם. בספר מיוחד ושנון זה, מתחיל התור להיווצר בשל שמועה שעוברת מפה לאוזן. מלחין גולה מפורסם עומד לחזור למוסקבה כדי לנצח על הסימפוניה האחרונה שכתב. מספר הכרטיסים יהיה מוגבל. פרצופים חסרי שמות מצטרפים לתור, ונדחקים כדי להשיג מקומות טובים יותר.

אבל ככול שעובר הזמן, העונות מתחלפות ודוכן הכרטיסים נותר סגור, הדמויות האנונימיות שאכלסו בתחילה את התור, קורמות עור וגידים, לובשות פנים ואישיות והקוראים נקשרים אליהן ואל סיפוריהן. חברויות מפתיעות נרקמות, זיכרונות שנקברו מזמן צפים ועולים, וציפייה בת שנה זוכה לגמול במעשי חסד בלתי צפויים. אנשים זרים זה לזה מתאחדים בתשוקתם לחוות את המוזיקה שלא הורשו לשמוע מעולם.

התור הוא סיפור על שינוי, על עמידתה האיתנה של רוח האדם גם בתנאים הקשים ביותר ובד בבד על הדרכים שבהן אנחנו אוהבים — ועל המעשים שאנחנו עושים למען האהבה. ספרה של אולגה גרושין הוא יצירה מבריקה של מהגרת שהיתה לסופרת אמריקאית מוערכת. גרושין מפליאה לתאר את נפש האדם, בשנינות, ברק, אירוניה ותחכום.