זכוכית

ספר שירים זה לא רק נקרא זכוכית אלא גם מפעיל לכל אורכו את איכויות הזכוכית, שיריו כמו תרים אחר משהו שאיננו חומר ואיננו רוח, משהו הממוקם בין המבודד לפרום, בין החד פעמים למוכפל ללא הפוגה. שיריה של עדנה לב-בור, כמו הדבר אותו הם מבקשים, ספק נוגעים בקווי המתאר של הקיום, ספק חורגים מהם, ספק נחבטים במשטח השקוף, ספק מוחזרים לעצמם מתוכו כהשתקפות תמידית, כבבואה חסרת גוף.