כמו החיטה ברוח

ידעתי שיש בך כוחות. את, יא בינתי, אישה חזקה, את כמו החיטה ברוח,
לא נשברת, רק מתכופפת עד שתחלוף הסערה...
עולמה של רומיה, רועת צאן צעירה הגדלה בכפר קטן השוכן בהרי תימן, מתהפך כאשר על כורחה היא נישאת לגבר מבוגר ממנה בשנים רבות, ובאחת נתלשת מילדותה ומבית הוריה ועוברת לבית משפחת בעלה.
החיים ומנהגי התקופה, שלפיהם נשים חוסות תחת אביהן או בעליהן, כמעט מכריעים את ילדת החופש שהייתה, אך בעזרת אופייה כובש הלב, שכלה החריף, חושיה המחודדים ואמונתה התמימה, רומיה מצליחה לסלול את דרכה בעולם הנשלט בידי גברים. אומץ ליבה, סקרנותה, תושייתה ונחישותה מסייעים לה להתמודד בראש מורם עם הקשיים שבהם היא נתקלת בכל מקום שאליו היא מגיעה.
כמו החיטה ברוח הוא רומן ביכורים שובה לב, קצבי וחף מקלישאות, השוזר בתוכו רובד נוסף בסיפור הציוני הגדול – סיפורן של נשות תימן, על תרבותן, מנהגיהן, אורחותיהן וסיפור עלייתן לארץ ישראל הנכספת. הסיפור כן, מרגש ולעיתים כאוב, והוא מוגש לקוראים ברגישות ובחמלה הנובעות מדמותה הבלתי נשכחת של הגיבורה הראשית.
מאירה פפר נולדה בדרום תל אביב למשפחת עולים מתימן, גדלה בין ניגוני בית הכנסת ושירה ארץ־ישראלית ובין סיפורי התנ"ך ואהבת השפה העברית. מתוך אהבה זו, וכמאמנת ילדים לרכישת הקריאה והכתיבה, נולד ספרהּ הראשון שנכתב בהשראת אִמהּ וכמחווה לדור הנשים שיישב את הארץ והנחיל לה את ערכי אהבת האדם והארץ.