לא היו שם בוגדים

מה קרה שם בשביעי באוקטובר? איך יכול להיות שהקיבוצניקים ב'עוטף עזה' ותושבי שדרות ואופקים היו נצורים בממ"דים שלהם, כשאלפי מחבלי נוח'בה שוטפים את ישוביהם, רוצחים, אונסים ומתעללים בהם, במשך שעות ואף אחד לא בא לעזרתם, לא חיילי צה"ל ולא מטוסי חיל האוויר זה לא מתקבל על הדעת. רבים אומרים: "ברור שהיו שם בוגדים. ברור שהיו שם אנשים שפתחו את השערים בפני החמאס, ומנעו משלוח של עזרה לנצורים ולנטבחים".
בספר "לא היו שם בוגדים" מנסה יוסף רגב: להסביר מה קרה ביום המר והנימהר הזה. הוא מתאר בפרוטרוט את התוכנית הגאונית של יחיא סינוואר, וכיצד הפגיעה בכל עמודי בתקשורת, בכל עמודי החשמל, ובכל סוללות הגיבוי של מיתקני צה"ל – גרמה לאובדן שליטה ולאובדן חושים בכל יחידות צה"ל, כאוס מוחלט.
הספר מציג מבט שונה גם על פרשיות אחרות שהיו בכותרות, כגון ההסתלקות של הבריטים מפלשתינה, מלחמת יום הכיפורים, הסכמי אוסלו, "ההתנתקות" , רצח רבין, הסיפור האמיתי על הקמת ש"ס, וכיצד הפכו המפלגות החרדיות לגורם דומיננטי בפוליטיקה הישראלית.
הספר חשוב ורב ערך לכרונולוגיה ההיסטורית שלנו בישראל בת ימינו, ומאפשר לנו להבין מה קרה שם.