להציל את המשפחה

"ספר זה הוא ניסיון להראות לאן מועדות פניה של המהפכה המינית – דהיינו, לעבר ביטול הנישואים והמשפחה.
פוליאמוריה ופיק-אפ, הורה 1 והורה 2, חילופי זוגות וחילופי זהות, מין בלי אהבה ובני אדם בלי מין, "את לא נולדת אישה והכול עניין של הסללה". כל אלו מושגים וסיסמאות ששולטים ברמה בעולם ובארץ, עד כדי השתקת המתנגדים. החברה הישראלית עודנה משפחתית, ובאופן חריג במערב יש בישראל ריבוי טבעי – אך האופנה האינטלקטואלית, התקשורתית, המשפטית והפוליטית הולכת לכיוון ברור אחד ברור: דה-לגיטימציה של המשפחה המסורתית, שבמרכזה הולדת ילדים וגידולם. סקוט ינור קורא לזה "המהפכה המתגלגלת".
ינור צלל אל ספרות העיון והמחקר העדכנית, מיפה את התופעות ואת הנתונים, וחזר כדי לספר, כדי להזהיר, וגם כדי להציע דרכי פעולה ומדיניות שיאפשרו להציל את המשפחה. הוא מזהה שלושה זרמים חזקים המושכים לביטול המשפחה: הפמיניזם הרדיקלי, הליברליזם העכשווי, והוגי השחרור המיני. הפמיניזם נסחף להכחשת ההבדלים הטבעיים בין המינים; הליברליזם העכשווי חותר לאוטונומיה גמורה של הפרט ולמערכות יחסים המבוססות על אינטרסים אנוכיים; והוגי השחרור המיני מידרדרים לעבר חזון עוועים נטול גבולות. ראשי החץ הקיצוניים הללו מושכים במהירות את המפה כולה לכיוונם.
* מדוע הדרישה לשוויון בייצוג המינים בכל תחומי העיסוק פירושה ביטול המגדר?
* למה הפמיניזם המתון אינו נאבק בחזון הנישואים הקבוצתיים של הרדיקליות?
* מה עונים לסיסמה המתחסדת "פמיניזם הוא הרעיון הרדיקלי שנשים הן בני אדם"?
* איך שבים לטפח את מוסד הנישואים בעזרת מדיניות ממשלתית שאינה מתערבת בחיי הפרט?

סקוט ינור הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת המדינה בּוֹיז באיידהו, ארה"ב. בין ספריו הקודמים (באנגלית): "הפוליטיקה של המשפחה: רעיון המשפחה בהגות המדינית המודרנית" (2011); "האנושיות על פי דיוויד יוּם: פילוסופיית החיים המשותפים וגבולותיה" (2016). נשוי לאיימי ואב לחמישה.