למחרת היום

למחרת היום התקבל בצרפת באהבה עצומה. ספרה כובש הלב של מליסה דה קוסטה נמכר בכחצי מיליון עותקים, כיכב חודשים ארוכים ברשימות רבי־המכר, והפך אותה לאחת הסופרות המצליחות במולדתה. זהו ספרה הראשון המתורגם לעברית.

בכפר נידח, בבית שכור ועלוב למראה, אָמַנד מנסה לאסוף את השברים. אבל איך אפשר לעשות זאת כשהתריסים מוגפים, החשכה עוטפת, והיחידים שמארחים לה לחברה הם הזיכרונות: מבעלה, אהוב לבה, שמת במפתיע, ואיתו החלומות על המשפחה שכמעט הקימו.

השבועות חולפים וגם החודשים. אור קלוש חודר אט־אט פנימה, ואמנד מעיזה להביט סביב. בבית הישן שבו היא מתגוררת, היא מוצאת זיכרונות של אישה אחרת: יומני גינון מפורטים, בכתב ידה המסודר של מדאם אוג, הדיירת הקודמת. אמנד קוראת בהם ומקנאת בתשוקה העולה מבין הדפים. מה לה ולגידול גינה, מה לה ולחיים בכלל.

אבל כשאמנד מגלה שגם מדאם אוג איבדה את אהובה, והגינון היה מה שהציל אותה מתהומות שיברון הלב, היא  מחליטה לנסות. היא יוצאת אל הגן המתואר במחברות, זה שפעם פרח ופרחיו הפיצו ריח משכר, ועתה הוא נטוש ועזוב. ושם, בחיבור המחזורי לטבע, היא מגלה את עצמה שוב, את המגע הבלתי אמצעי עם האדמה, את הכוח ללבלב מחדש. כל מחר מביא איתו הבטחה חדשה, ועתיד שיש בו משמעות.

למחרת היום הוא הזמנה לחיות בעיניים פקוחות, לעורר את החושים, לטלטל את הלב. זהו שיר הלל יפהפה לטבע עשיר ופראי, שיש לו סגולות ריפוי ויכולת פלאית לפייס אותנו עם החיים, אלה שהיו ואלה שעוד נותרו לנו.