מגדל של קוביות בניתי סיפורי משחק קרטון

בּוֹאִי, אַיֶּלֶת. אִמָּא תְּסָרֵק אוֹתָךְ.
לֹא רוֹצָה? בְּסֵדֶר, אִמָּא תְּסָרֵק אֶת... הַבַּיִת!
הִנֵּה אִמָּא מְסָרֶקֶת אֶת הַחַלּוֹן שֶׁל הַבַּיִת...
עַכְשָׁו הַבַּיִת מְסֹרָק יָפֶה. וְגַם אַיֶּלֶת.

מִי לֹא מַכִּיר וְאוֹהֵב אֶת מִגְדָּל שֶׁל קֻבִּיּוֹת בָּנִיתִי, סִפְרָהּ הַקְּלָאסִי שֶׁל דְּבוֹרָה עוֹמֶר.
אָנוּ שְׂמֵחִים לְהַגִּישׁ לָכֶם מֵחָדָשׁ אֶת הַשִּׁירִים וְהַסִּפּוּרִים הַמַּקְסִימִים, שֶׁכֻּלָּנוּ גָּדַלְנוּ עֲלֵיהֶם, בִּשְׁלוֹשָׁה סִפְרֵי קַרְטוֹן קְטַנִּים וְנוֹחִים לִקְרִיאָה, מְלֻוִּים בְּאִיּוּרֶיהָ הַמְּקוֹרִיִּים וְהַנִּפְלָאִים שֶׁל נוּרִית יוּבַל.